פסק-דין בתיק תא"מ 651-07-12

הליך זה נפתח כבקשה לביצוע שטר שהגישה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל.   הנתבעת הגישה התנגדות בה טענה כי מדובר בשיק שהיא נתנה לתובעת על מנת שהתובעת תשלם עבורו את חובה של הנתבעת לשלטונות המס.  לטענת הנתבעת היא שכרה את שירותיה של התובעת על מנת שהתובעת תטפל עבורה בעניינה מול שלטונות המס.  לדבריה, נחתם ביניהם הסכם שכ"ט בו התחייבה לשלם לתובעת עבור הטיפול סכום של 20,000 ש"ח + מע"מ בתשלומים שהיו אמורים להתבצע בחודשים אוגוסט עד דצמבר 2011. הנתבעת שילמה את מלוא תשלום שכר הטירחה.  לטענת הנתבעת,  במהלך חודש פברואר 2012 זימנה אותה התובעת למשרד שבביתה בשעות הלילה והחתימה אותה על מסמך, כאשר נאמר לה שמדובר במסמך שיוגש לשלטונות המס.  בנוסף היא התבקשה לתת לתובעת שיק עם חתימתה, ללא שם נפרע וללא סכום, על מנת שהתובעת תשלם בשיק זה את סכום החוב לשלטונות המס.   כעבור כחודש היא התקשרה לתובעת לברור מתי יתקבל האישור על ביצוע התשלום לשלטונות המס, בתגובה אמרה לה התובעת שהיא שלחה אליה מכתב מבלי לאמר מה תוכן המכתב.  כעבור כמה ימים היא קיבלה מכתב בו היא נדרשה לשלם לתובעת סכום של 46,324 ש"ח.  למכתב צורף המסמך שחתמה הנתבעת באותו מפגש לילי בחודש פברואר (שכן בעת החתימה היא לא קיבלה העתק ממנו). בקבלת המסמך התברר לה שמדובר בהסכם שכר טירחה חדש ונוסף.

הנתבעת טוענת כי לו היתה יודעת מה המסמך לא היתה חותמת עליו , כמו"כ היא לא היתה מסכימה לשלם שכ"ט נוסף בשיעור האמור ובודאי לא בתשלום אחד שכן גם את הסך של 20,000 ש"ח היא לא הסכימה ולא היתה יכולה לשלם בתשלום אחד, לכן הוא חולק לתשלומים.

ההתנגדות התקבלה והצדדים הגישו כתבי טענות.

התובעת הגישה תביעה על סך של 75,000 ש"ח. לטענתה היא נשכרה על ידי הנתבעת כרואת חשבון על מנת לטפל בדרישות שלטונות המס אשר הוציאו לנתבעת שומה בסכום של מיליוני שקלים בגין העלמות מס וגידול הון בלתי מוסבר.   בינה לבין התובעת נחתם הסכם שכ"ט על סך 20,000 ש"ח + מע"מ.  הנתבעת אמנם שילמה סכום זה אך תוך עיכוב בביצוע התשלומים כאשר היא ביקשה לדחות תשלומים ואף שיק אחד שנתנה חולל ותשלומו חולק ל- 2 מבלי לשלם את הריבית שנקבעה בהסכם.  כיוון שהנתבעת לא שיתפה פעולה ולא המציאה את המסמכים שנדרשו במועד נכנסו לתוכניות העבודה של שלטונות המס גם השנים 2009-2010 .  ההסכם בין הצדדים שלפיו שולמו 20,000 ש"ח היה רק עד וכולל שנת 2008 , כך נכתב בפירוש בהסכם.  לטענת התובעת,  רואה החשבון של הנתבעת סרב להגיש עבורה את הדו"ח לשנת 2009 לכן הנתבעת ביקשה מהתובעת לעשות זאת וכן ביקשה ממנה לטפל בענין החוב של הנתבעת למס שבח.  התובעת למדה את התיק וכן ביצעה 2 פגישות במשרד מס שבח בקשר לחוב זה.  התובעת פנתה לנתבעת על מנת שזו תשלם את שכרה בגין הדיונים על השנים 2009 - 2010 בסך 5,000 ש"ח + מע"מ לכל שנה וכן שכ"ט בגין הגשת הדוח לשנת 2010.  הנתבעת לא עשתה כן,  בעקבות כך ולאור בקשות התובעת לתשלום שכרה לפני הגשת הדוח לשנת 2010 הגיעה הנתבעת לפגישה במשרדה של התובעת.  בפגישה זו סוכם על הסכם שכר הטירחה השני.  לשם הבטחת התשלום של ההסכם השני ניתן על ידי הנתבעת השיק נשוא התיק.  סוכם כי התובעת תכין את הסכם שכר הטירחה  הכתוב וכן את הדו"ח לשנת 2010 עד למחרת היום.  למחרת הגיעה הנתבעת למשרדה, חתמה על הסכם שכר הטירחה ועל הדו"ח השנתי למס הכנסה וזה הוגש לשלטונות המס.  ביום 29.2.12 נחתם הסכם על כל החובות של הנתבעת לשלטונות המס עד שנת 2010 כולל.  על פי הסכם זה היה על הנתבעת לשלם לשלטונות המס 13,674 ש"ח , לפיכך, ולפי הוראות הסכם שכר הטירחה מיום 26/2/13 שכרה אמור להיות 46,326 ש"ח (ההפרש בין סכום של 60,000 ש"ח לסכום התשלום לשלטונות המס).  סכום זה נרשם על גבי השיק שניתן להבטחת הסכם שכר הטרחה, לאחר שנשלח לנתבעת מכתב בענין זה ולא התקבלה תשובה.  השיק חולל והוגש לביצוע לאחר התראה נוספת שנשלחה לנתבעת. התובעת טוענת כי הסכם שכר הטרחה באופן זה נחתם לאחר שהנתבעת הביעה בפגישה את דעתה לפיה אם היא תצטרך לשלם עד 60,000 ש"ח לשלטונות המס זו תהיה הצלחה גדולה (היא הסכימה לשלם גם 100,000 ש"ח).

התובעת תובעת איפוא את הסכום של השיק 46,326 ש"ח  וכן סך של 5000 ש"ח + מע"מ לפי סעיף 4א להסכם שכר הטרחה השני.  יתרת הסכום נתבעת בגין לשון הרע שהוציאה הנתבעת על התובעת בכך שפנתה לעורך הדין שהמליץ לה על התובעת והשמיצה את התובעת בטענה שלא נחתם הסכם שכר טרחה ושהתובעת עשתה שימוש בשיק שניתן לה לצורך תשלום מס לצורך גביית שכר טרחה שלא סוכם עליו.

הנתבעת חזרה בכתב הגנתה על הטענות שכתבה בהתנגדות. לטענתה היא חתמה על מסמכים מבלי לקרוא אותם תוך מתן אמון בתובעת, שהפרה אמון זה, והחתימה אותה על הסכם שכר טירחה מבלי לאמר לה שמדובר בהסכם כזה, תוך הטעייתה בכך שהיא סברה שהיא חותמת על הסכם עם שלטונות המס.  תוך אמון זה היא גם נתנה את השיק נשוא התיק עבור תשלום לשלטונות המס והתובעת עשתה בו שימוש לגביית שכר שלא הוסכם עליו.

הצדדים העידו בפני כאשר כל צד חוזר על טענותיו בעדותו.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובעדויות מצאתי כי יש לקבל את התביעה ואולם זאת רק בסכום השיק וסך נוסף של 5,000 ש"ח + מע"מ.  יתרת הסכום בקשר עם הוצאת לשון הרע לא הוכחה ולא הומצאה לגביו כל ראיה.

הלכה ידועה היא כי צד לא יישמע בטענה שחתם על מסמך מבלי לקרוא אותו. מי שחותם על הסכם, כאשר אין טענה שהוא אינו יודע קרוא או שאינו מבין את שפת ההסכם, צריך לקרוא לפני חתימת ההסכם על מה הוא חותם.  לא ניתן לחתום על הסכם ולטעון לאחר מכן שהכוונה היתה לחתום על הסכם אחר.   הנתבעת לא מתכחשת לכך שהיא חתומה על ההסכם היא לא מתכחשת לכך שנתנה את השיק ושחתמה עליו.  טענתה  היחידה היא שהיא לא יודעת על מה חתמה,  טענה כזו כאמור אין לקבל.

יש לציין גם שלמרות שהתובעת צרפה לכתבי הטענות  מכתבי התראה ששלחה לנתבעת בהם צויין בפירוש השיק והסכם שכר הטרחה ואילו הנתבעת לא השיבה למכתבים אלה ואף לא טענה שלא קיבלה את המכתבים.

עוד יש לציין כי פרטי השיק נשוא התיק נכתבו בפירוש בהסכם שכר הטרחה עליו חתומה הנתבעת דבר שיכול אף הוא ללמד על האותנטיות של ההסכם ועל כך שהשיק ניתן בעקבות אותו הסכם.

כאמור, התביעה ככל שהיא נוגעת להוצאת לשון הרע לא הוכחה לפיכך אין לקבוע סכום נוסף בגין כך.

אני מחייב איפוא את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום החוב בתיק ההוצל"פ  03-17939-12-7 כאשר לסכום זה יצורף סכום נוסף של 5,000 ש"ח + מע"מ (לפי סעיף 4א להסכם שכר הטרחה) וכן יצורף סכום נוסף של 2,500 ש"ח + מע"מ בגין שכ"ט עו"ד וכן אגרת בית משפט.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,  ב' שבט תשע"ג , 13 ינואר 2013 , בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: